הצטרפו למסע...
אם תשאלו את בוגרות הסטודיו שלנו על מסלול הלימודים סביר שאת שנת הסטאז'- זו המעשית, במהלכה הן מתנסות בעבודה בפרויקטים אמיתיים- הן יגדירו כמסע כומתה מפרך (של יחידת עילית כמובן!) נכון, קלה היא לא, אבל מניסיון רב שנים היא נתפסת גם בעיני המומחים כדרך המיטבית לפצוח בקריירה ענפה ומשמעותית כבר בסיום הלימודים.
אם את בת דור המילניאלס (או אמא של אחת) סביר שיצא לך לפגוש לא מעט צעירים שסיימו זה מכבר את התואר האקדמי עליו שקדו שנים, ולמרות ההשקעה האדירה הם עדיין לא מצליחים למצוא את מקומם בשוק העבודה. הצעירים הללו מוצאים את עצמם לא פעם אובדי עצות אחרי שהשקיעו זמן, אנרגיה וכסף בתואר לא לגמרי מתגמל שמיד לאחריו הם חוזרים לנקודת ההתחלה.
יש לכך מספר סיבות והראשית שבהן היא עובדה שמסלולים אקדמיים רבים ממשיכים להסתמך על הרצאות ומצגות ארוכות ומשמימות ושינון טקסטים ותכנים באורך הגלות מסלולים שטרם הותאמו לשיטות הלימוד המתקדמות שרלוונטיות למציאות העכשווית. הקשר בין התיאוריה הנלמדת לפרקטיקה שדורש התחום הוא לרוב מקרי בהחלט לכן הסיכוי שבוגר אקדמיה יוכל להשתלב בשוק העבודה עם הכלים שקיבל וללא ניסיון קודם הולך ופוחת.
"את בית הספר הקמתי לא מתוך אידיאולוגיה אלא דווקא מתוך כעס ואכזבה על השיטה האקדמית שחוויתי בעצמי כסטודנטית" מסבירה ברברה. "אני לא בעד או נגד האקדמיה. אני נגד בזבוז זמן ואנרגיה ואומרת מפורשות שמי שרוצה לרכוש מקצוע ממש לא חייב לעבור באוניברסיטה בשביל זה. בהרבה מובנים האקדמיה חוטאת בחטא היוהרה ונראה שהפאן המקצועי לא ממש בראש מעייניה. היא לא מתמקדת בתהליכי עבודה וברזי המקצוע והיא האחראית הישירה שרוב בוגריה נזרקים למים העמוקים מבלי שקיבלו גלגלי הצלה.
"כמו בכל נדבך בחיים גם בלימודים הניסיון הוא שמגשר על הפער בין התיאוריה לחיים עצמם", היא מוסיפה. "בית הספר חרט על דיגלו כבר מיומו הראשון לימודים בשיטת האומן והשוליה- שיטה שהחלה לצבור תאוצה בימי הביניים בגילדות באירופה ומתבססת על לימודים בצמוד למאסטרו. הקבוצות הן אינטימיות, החניכה היא אישית ושנת הלימודים השנייה מתבססת על עבודה מעשית בלב ליבו של אחד ממשרדי האדריכלות והעיצוב פנים הגדולים בארץ. לצד הפרויקטים של המשרד אנחנו מדרבנים את תלמידי הסטאז' לעבוד במהלכו על פרויקטים פרטיים משלהם ולזכות בחניכה צמודה של הצוות המקצועי. את השנה הזאת הם מסיימים עם שפע ניסיון פרקטי שלא יסולא בפז שמאפשר להם לפצוח בקריירה עצמאית. הם יוצאים עם תיק עבודות, ארסנל של אנשי מקצוע מצוינים ולקוחות מפרגנים בעקבותיהם מגיעים לקוחות נוספים.
שרון שגיא, יועצת גנטית ומורה למדעים בהכשרתה שמסיימת בימים אלה את שנת הסטאז', מעידה שעברו שנים עד שעזרה אומץ לצאת למסע: "ההסבה היתה דבר שחשבתי עליו שנים עד שהגעתי לנקודה בה הבנתי שאם לא עכשיו, אימתי". היא משחזרת. "בחנתי הרבה בתי ספר. ופרט להרבה המלצות חמות שקיבלתי על ברברה ובית הספר הסיבה המרכזית בגינה החלטתי ללמוד דווקא כאן היתה שנת הסטאז' שהתגלתה כערך מוסף ענק. עכשיו, כשאני לקראת סופה, אני יכולה להעיד שמדובר בחוויה שאני מגדירה כמסע. אינטנסיבי, לא פשוט ברובו ואפילו מטלטל. למדתי לאורכה פרט למקצוע גם לא מעט על עצמי. חוויתי התפתחות אישית אמיתית, שנותנים לי גב ומקנים לי ביטחון בעשייה. יותר מכך, לא תיארתי לעצמי שכבר במהלך השנה הזאת אעבוד על פרויקטים פרטיים שלי אך כך היה. בכל רגע נתון את חווה את העשייה בפועל, ממש תוך כדי תנועה- בין אם במשרד מול המחשב, בפגישה עם לקוחות או עם אנשי המקצוע באתר הבניה. ההתנהלות מול אנשי המקצוע, הדינמיקה עם הלקוחות, שכל אחד הוא עולם בפני עצמו, חושפת אותך לסיטואציות שהתרומה שלהן לחיים המקצועיים היא אדירה".
איריס פנסו, עורכת דין במקצועה שכיהנה שנים רבות כסמנכ"ל של כמה מהחברות הציבוריות הגדולות במשק, מסיימת גם היא את שנת הסטאז' ומצטרפת לדבריה של שרון: "אחרי שנים של עשייה בתפקידים בכירים החלטתי על שינוי. מאז ומתמיד התחברתי ליופי ולאסתטיקה, התחלתי לקרוא ולבחון מקומות ומסלולים ואת דרכי בסטודיו התחלתי דווקא במסלול ההום סטיילינג שאפשר לי לבחון האם הכיוון אכן נכון עבורי, מבלי להתחייב יותר מידי. מהר מאוד התאהבתי בפתיחות, בשנינות ובאישיות של ברברה והיה לי ברור שבמידה ואמשיך ללימודי עיצוב פנים זה יקרה רק אצלה וכך היה. ללימודי המסלול המלא הגעתי עם דרייב וחדוות יצירה. זכיתי להיות חלק מכיתה הטרוגנית ותומכת במיוחד, יחד עם בנות שכל אחת הביאה ערך מוסף משלה. המעבר משנת הלימודים העיונית לזו המעשית מאוד חד- אמנם לכל אחד מהתלמידים נבנה מסלול אישי אך ככלל, מפעמיים בשבוע (+הרבה מאוד שעות של השקעה בבית) עוברים למסלול אינטנסיבי ומקיף בהרבה במהלכו הווליום משתנה.
"זאת תקופה שדורשת ממך להתעמק ולהתמודד בפועל עם כל פרט שכרוך במקצוע ואז, באופן טבעי, האסימונים נופלים. פתאום הכל נראה הרבה יותר בהיר וברור ומי שמוכנה להשקיע בשנה הזאת תצא נשכרת, עם ידע נרחב שיאפשר לה לעבוד בתחום כבר בסיומה. החששות לצאת לדרך עצמאית הם טבעיים אבל אני מאמינה ביכולות שצברתי. חשוב לא פחות, ברור לי שאם אצטרך, גם שנים אחרי, תמיד יהיה לי עם מי להתייעץ. הסטודיו הוא בית".
