ביקרנו ביריד העיצוב במילאנו. איזה טרנדים לקחנו הביתה?
בחזרה לסלון: אחרי שנתיים של מגיפה, שבוע העיצוב במילאנו, ובמרכזו SALONE DEL MOBILE- תערוכת העיצוב הגדולה בעולם, שב לפעול במתכונת מלאה.
צילום: ברברה ברזין
אחרי שנתיים במהלכן הוא בוטל, נדחה והועבר אונליין יריד העיצוב הגדול בעולם, המתקיים מידי שנה במילאנו איטליה חזר החודש לפעול ובענק. תערוכת העיצוב SALONE DEL MOBILE שמתקיימת במהלכו נחשבת לגדולה ולחשובה בסצנת העיצוב הבינלאומית וניכר כי מעצבי ומותגי העל מבקשים להשאיר את המגפה מאחור ולהציף את העולם בעיצובים מונומנטליים, גדולים מהחיים וצבעוניים במיוחד. המאסטרו ברברה ברזין נסעה להתרשם יחד עם תלמידות ובוגרות הסטודיו וחזרה מהשטח עם לא מעט תובנות.
התערוכה שנחתמה ממש לאחרונה היא ללא ספק מהמגוונת, הססגונית והצבעונית אי פעם. יצרנים, מותגי הענק ומעצבי העל מציגים בה, וברחבי העיר שלבשה חג, תצוגת תכלית של פתרונות מודולריים, יישומים מעניינים ויוצאי דופן של חומרים טבעיים ומלאכותיים, שלל עיצובי רטרו באינטרפרטציה חדשה ושימוש בצבע. הרבה מאוד צבע. זאת אחרי שנים של שימוש בסכמות צבעים מונוכרומטיות, א-לה אפור, לבן ושחור.
צילום: ברברה ברזין
לתערוכה, שחגגה השנה 60, הגיעו לא פחות מ-400,000 מבקרים בהם יבואנים, אדריכלים, מעצבים וחובבי עיצוב (שטסו במיוחד מהמזרח התיכון ועד המזרח הרחוק). המארגנים, שחוו בשנתיים האחרונות לא מעט מפחי נפש, דאגו לספק להם (ולמאות אלפים נוספים שצפו בה באונליין) כמות אדירה של תערוכות, אירועים ומייצגים.
אקדים ואומר כי כמו כל תערוכה גם SALONE DEL MOBILE לא מתיימרת להציג פתרונות פרקטיים בלבד. מטרת העל היא לפתוח את הצ'אקות, לבלבל, לפתוח לרעיונות ולאתגר את החושים. בהרבה מהביתנים המצגים הם קונספטואליים ונוגעים באספקטים פילוסופיים (כמו תהליכים גלובליים, אקולוגיה ואלמנטים מדולריים), פחות בפרקטיקה. התצוגה ממחישה שאפשר ורצוי להשתמש בהכל מהכל ולהכל- אין חומר ייעודי שנכון רק למטבח או לחדר הרחצה. תפקידם של המעצבים והאדריכלים לחזור מהתערוכה הישר לשולחן העבודה ולתרגם את המצגים לתוצרים פרקטיים יום-יומיים. אז מה חיכה לנו שם?
צבע. הרבה צבע
מעל לכל ניכר המעבר החד מעיצובים מודרניים, חדים, נקיים ומונוכרומטיים לעיצובים רכים, מעוגלים ונשיים ושימוש בצבעים עזים ונועזים. IT'S ABOUT TIME!
כמו באופנת הבגדים, גם עיצוב הפנים ועיצוב המוצר מתנהלים בסינוס: מגמות שנחשבו עד לפני דקה לעל-זמניות, פסות מהעולם ומתחלפות במגמות שכבר דאגו להספיד אותן. הצבעוניות, שבתי עיצוב רבים דאגו למסמס ולהחביא בשנים האחרונות, מזדחלת מתחת לדלת ומרימה ראש. האפור הפופולרי הולך ודועך ומפנה את מקומו לשמחת חיים מעוררת התרגשות.
זה ניכר בכל החזיתות: החל מטקסטיל וטפטים צבעוניים עתירי דוגמאות ועד למטבחים וחדרי רחצה שם רואים שילובים מעלפים של חזיתות, משטחים וכיורים בצבעים שונים (כמו ירוק, כתום, זהב וורוד מעושן) שמתקיימים יחד בהרמוניה בחלל אחד. את הספות האפורות מחליפות ורודות וירוקות. אני מניחה שיש יותר מגורם אחד שהוביל לשינוי המבורך הזה אבל יותר מהכל הנפש האנושית רוצה שינוי- התעייפנו מהאפור, צבע שצריך להישאר בשמיים או באספלט. אפור הוא DOWNER- מוריד אנרגיה, מדכא והגיע הזמן להשתחרר ממנו.
צילום: ליר שטיינר, בוגרת הסטודיו
גופי תאורה גדולים מהחיים
תחום התאורה גם הוא הפתיע וקולקציית המנורות והשנדלירים מודל 2022-23 היא מטורללת במיוחד. כל שנדליר הוא "פיס" מונומנטלי, גרנדיוזי, גדול מהחיים ולא מבויש שנתלה במקומות לא צפויים. כך למשל, אם עד לא מזמן ראינו את השנדלרים בעיקר מעל פינת האוכל החגיגית, מעכשיו הם יככבו גם במבואת הכניסה או מעל האי במטבח.
צילום: ברברה ברזין
שוב הרטרו כאן
הרהיטים בעלי המראה הנוקשה פינו את מקומם לבעלי פינות רכות יותר וסגנון הישיבה החדש נשי בהרבה: הקווים מעוגלים, מתערסלים ומתעגלים ומערכות הישיבה עמוקות, מפנקות ופלאפיות. בדומה לכל תערוכה הסגנונות הם רבים ומגוונים- החל ממודרני ועד לקיטץ'- אבל הבולט ביותר שממש מככב כאן הוא סגנון הרטרו שזוכה לאינטרפרטציה עדכנית ומגובה בחיבורים מעניינים, חומרים חדשניים ופונקציונליות שונה, כך שרהיט שבעבר שימש לרוב כמזנון לתצוגת חפצים נאים משמש עכשיו כפריט לאחסון הלבשה תחתונה וכיוב'.
ארונות הקיר הופכים לחגיגה
תחום ארונות הקיר מפתיע לטובה ואת החזיתות החלקות והאטומות מחליפות אדפטציות מודרנית לארונות שכיכבו בעבר בתים באירופה ובדגש על בתים בפרובנס. מרבית הדלתות מורכבות מחזיתות זכוכית בגוונים שונים, מוקפות במסגרות אלומיניום דקיקות. בחלק מהעיצובים משולב גם וילון. המסילות הן עליונות כך שאין מכשולים ברצפה, הכל מואר ומסודר לפרטי פרטים. מדובר בפירוטכניקה שלמה- מוארת, שקופה וצבעונית. ארונות הקיר הופכים ללא ספק לחגיגה.
צילום: ברברה ברזין
זאת היתה שנת המטבחים אך דווקא בגיזרה הזאת אין הרבה חדש
השנה היתה שנת המטבחים בתערוכה אך בכנות, דווקא בגזרה הזאת לא רואים שינויים דרמטיים במיוחד למעט העובדה שהם צבעוניים מאי פעם. בלטו במיוחד מטבחים בגוונים של ירוק מעושן, קורל, אדום וורוד עתיק שמאפיינים לא רק חזיתות המטבח אלא גם את הכיורים והברזים. שאלת השאלות היא עד כמה הצבעים האלה יעמדו איתן וישרדו את המים הקשים ומלאי האבנית בישראל שחורצים את החומר ובמידה והצבע לא מספיק איכותי הכיור נראה תוך זמן קצר ישן ומטונף.
קיימות? תלוי את מי שואלים
התערוכה השנה שמה את הקיימות במרכז. כל ביתן עיטר את עצמו בצמחיה ושיחים אבל אני מודה ומתוודה שהתייחסות עמוקה ומשמעותית במשבר האקלים (ברמת פיתוחים מעניינים, שימוש בחומרים אקולוגיים ומתכלים וכיוב') לא ממש נראתה שם. מה שכן, אני מאמינה גדולה שהכל מתחיל ממילים ותערוכה בקנה מידה שכזה, שמנקזת אליה מאות אלפים, בהחלט יכולה לסחוף, לחנך ולעורר וכולי תקווה שאכן העלתה במידה כזו או אחרת את המודעות.
