חדר המגורים – הסלון

מאת: ברברה ברזין "Barbara Berzin" הסטודיו להכשרת מעצבי פנים.

חדר המגורים הישראלי כמוהו כמראה, שבה משתקפות אורחות החיים.
בעבר, היה חדר המגורים- הסלון- מרכז או לב הדירה ובו התרכזו כמעט כל הפעילויות המשפחתיות, החל בקריאה ובהאזנה למוסיקה ועד תפירה וגיהוץ. הריהוט היה צנוע והארוח נעשה סביב שולחן אוכל גדול. מאז שנות ה- 50 עבר הסלון הישראלי שינויים רבים, והיום- כל הפונקציות שמלא בעבר , מתרחשות בחללים אחרים. הקריאה- בספריה, הצפיה בטלוויזיה – בחדר המיועד לכך או בחדר המשפחה, שם גם משחקים, מלאכת התפירה והגיהוץ עברו לחדר העבודה הכולל לעתים גם כביסה ויבוש, המחשב שוכן כבוד בחדר הילדים או בחדר המשפחה והתפקיד שממלא הסלון הוא רק כחלל אירוח, ומטבע הדברים מעוצב בהתאם, בצורה רפרזנטטיבית יותר או אף ראוותנית.

אחד השינויים הדרמטיים שעבר חדר המגורים הוא "פתיחת" המטבח אליו.
המטבח מהווה בבתים רבים חלק אינטגראלי ממנו ומחובר אליו ע"י דלפק מפריד, אי עבודה או פינת אוכל. התפתחות זו היא תוצאה של שינויים שחלו בעיצוב המטבחים ובמבנה המשפחה או האורחים בזמן ההכנה וההגשה. המטבחים המודרנים מעוצבים להפליא ואינם צריכים להיות מוסתרים.

גם הגישה לתכנון הסלון השתנתה. לא עוד "סט סלוני"- המורכב מספות של 1,2,3 מושבים ומזנון תואם, אלא, ריהוט המורכב מפריטים בעלי אופי שונה ולא מערכות אחידות. אפשר לשלב ספה אחת או שתיים- נוחות ולהוסיף אליהן כורסאות שונות. בולטת היום הגישה לשלב רהיטים שונים וליצור ענין בקומפוזיציה שלהם. גם הרהיט הבנוי "יצא מהאופנה" ומאז שערוצי הטלוויזיה הרבים השתלטו על חיינו עברו מכשירי הטלוויזיה לחדר המשפחה, השינה, הילדים. הספריה שבסלון נדדה לכיוון חדר המשפחה והספרים המוצגים נכנסים לנישות ולפינות מסוגננות וקלות.
ניתן ליעד פינה בסלון להאזנה למוסיקה, שם תוצב שידה, שתאכלס גם את הדיסקים.
למרות מגמת "הפתיחות" של המטבח לסלון ניכרת היום גם חזרה ל"ניתוק" אגף זה והסתרתו ע"י מחיצות קלות, קיר זכוכית או זוית בניה שונה. היום, לעומת שנות ה- 70 בהן היתה עדיפות לתקרות מונמכות, אנו מעדיפים עתה תקרות גבוהות ותחושת מרחב.

הצבע הלבן ששלט בסלון פינה מקומו לגוונים חמימים יותר ואפילו לצביעה דקורטיבית עם הדגשת קיר.
בחומרים ניכרת חזרה לחומרים הטבעיים: אבן, עץ, ברזל וקש. מגמה זו ניכרת גם בתופעה של הוצאת השטיחים מקיר- לקיר והנחת מחצלות ושטיחים אתניים.
הוילונות חוזרים לאחר גלות ממושכת והפעם בבדים טבעיים: כותנה, פשתן, משי ובמיגוון שיטות תליה.
שוק התאורה מציע שפע של גופים ונורות מתוצרת מקומית ויבוא ואלו מאפשרים תאורה חדשנית ומתוחכמת. כדאי לשלב תאורה גלויה וסמויה ולהשתמש באפקטים של תאורה ישירה או מסוננת דרך פילטרים המרככים ומערפלים אותה.

מ ע ג ל  ה ש י ח ה  ו ה א ר ו ח 

הוא נושא שיש לבחון היטב. אם נשים לב לדינמיקה בזמן הארוח בפינת הישיבה, נגלה, כי אנשים אינם מתישבים אחד ליד השני. פינת הישיבה מתמלאת לאט – לאט ,כשבתחילה האנשים מתיישבים על הספות הנגדיות ,אחד מול השני ,ורק אחר כך ,אחד "בתוך השני" כלומר- במושב האמצעי של ספת התלת. היושב במרכז הוא בדרך כלל המאחר , והוא יסבול מכך שאיננו יכול לשוחח עם מי שלימינו ולשמאלו ,כי הזווית אינה נוחה , ומה שנותר לו לעשות כל הערב ,זה להטביע את יגונו בבוטנים שעל השולחן.
לפיכך צורת הישיבה של 1,2,3 – אינה מאפשרת מעגל שיחה נכון ואמיתי.
סכמת ישיבה טובה כוללת: ספות מקבילות, כך שמשתיהן ניתן יהיה לראות חלון/ פתח לחצר ולא עם הגב לנוף. ספה דו מושבית מרווחת היא אידיאלית ומידותיה האופטימליות בין 150-160 ס"מ ועומקה 70 ס"מ.
סכמת ישיבה טובה נוספת כוללת ספה דו מושבית ומולה כורסאות בודדות ואפילו שונות זו מזו. קוטר מעגל שיחה נכון הוא 280-300 ס"מ וזה צריך להיות המרחק המכסימלי בין הספות. מרחק גדול יותר יהפוך את המעגל האמור למעגל שאגות.
גובה השולחן הסלוני המקובל הוא כגובה מושב הספה (40-45 ס"מ) זו אינה מידה אידיאלית כיוון שיש צורך להתכופף על מנת להגיע לדברים שמונחים על השולחן. כדאי להעז ולתכנן שולחן בגובה של 65 ס"מ אך יש לדאוג שיהיה מעודן וקל ולא משתלט.

ולסיום: לא משנה מה גודלו של הסלון, תמיד מומלץ לקנות רהיטים קטנים ולא מגושמים הנוטים "לסתום" את החלל. אם החלל גדול במיוחד, רצוי לתכנן בו שתי פינות ישיבה, שונות בגודלן (לא בטור- כמו בחנות רהיטים, אלא באלכסון) ואז- פינה אחת תתאים למפגש רב משתתפים ובאחרת- יהיה נעים לארח קבוצה קטנה יותר של אנשים. במקרה הצורך ניתן יהיה לחבר את שתי הפינות.

ברברה ברזין מעצבת פנים המתמחה במגזר הפרטי ובעלת "ברברה ברזין הסטודיו להכשרת מעצבי פנים". ברברה מלמדת בסטודיו מעצבי פנים מ 1990, מאז סיימו מאות בוגרים העובדים בתחום בהצלחה. הסטודיו מלמד בשיטה ייחודית בארץ של חניכה אישית, שיטת "האומן והשוליה". בשיטה זו משלבים לימוד ועבודה בעיצוב פנים על פרויקטים עם לקוחות אמתיים. העבודה מתבצעת בפועל משרדה של אדריכלית פנים ברברה ברזין בעלת ניסיון של מעל 30 שנה ומאות רבות של פרויקטים. בסיום המסלול של לימודי עיצוב פנים הבוגרים מוכנים לעבודה כעצמאים עם ניסיון מוכח.